פרופ' אשל בן-יעקב הלך לעולמו

פרופ' אשל בן-יעקב ז"ל, היה חוקר בכיר בפקולטה לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל-אביב והיה מנטור ומודל לחיקוי לתלמידי נוער שוחר מדע
09 יוני 2015
דנה וונקרט ופרופ' אשל בן-יעקב בטקס פתיחת המחלקה ההיפרברית בביה"ח 'אסף הרופא' מפברואר 2015
דנה וונקרט ופרופ' אשל בן-יעקב בטקס פתיחת המחלקה ההיפרברית בביה"ח 'אסף הרופא' בפברואר 2015

דנה וונקרט, תלמידת תוכנית "אלפא" כתבה הספד לפרופ' אשל בן-יעקב שהיה המנחה שלה בעבודת חקר.

 

"אשל היה אחד האנשים שאני יכולה להגיד בכנות שבאמת שינו את חיי. כמעט כשנה של תקשורת על בסיס שבועי ולעיתים אף יומי, במיילים, בסקייפ ובטלפון והייתה זו שנה מהמשמעותיות בחיי. "לפרופסור בן-יעקב שלום רב" הפך עד מהרה ל"היי אשל, מה שלומך?". כל שיחה, פגישה או תכתובת, הוא לימד אותי משהו חדש. הן ברמה המקצועית כששיתף אותי בידע העצום שלו, בתובנות מחקריות או בגילוי פורץ דרך נוסף והן ברמה האישית.

 

העבודה אתו הייתה ועודנה חלק משמעותי מאוד בחיי. תוך זמן לא רב מתחילתה הפך אשל למנטור עבורי. לא רק מנחה של העבודה והמחקר, אלא גם מנחה לחיים. השיחות אף פעם לא הסתכמו בעבודה בלבד ולעולם לא היה אפשר לדעת לאן יובילו. לא פעם מה שהיה אמור להיות שיחה בת כמה דקות להבהרה של מושג היה הופך לדיון של חצי שעה. בדפי הסיכום שלי מההרצאות בקיץ, ההרצאה של אשל תופסת לפחות חמישה עמודים שבהם לא סיכמתי, אלא כתבתי כמעט מילה במילה את מה שאמר, מרוב שההרצאה הדהימה אותי. לכך נוספים לפחות שני עמודים של שאלות שעלו לי במהלכה. גם תלמידים שלא הזדמן להם להכיר את אשל אמרו שהייתה זו ההרצאה שהם הכי התרשמו ממנה או זכרו מהקיץ, בו שמענו עשרות הרצאות. עוד באותו ערב שלחתי לו מייל וכך התחילה תקופה מדהימה שנגמרה בפתאומיות ובטרם עת.

 

קיבלתי ממנו תמיד את ההרגשה שאני משמעותית: שהמחקר שלי משמעותי, שהעבודה שלי משמעותית. הוא התעניין לא פחות ממני ועודד אותי בהתלהבות מדבקת להמשיך ולהתקדם. הייתה לו את היכולת המדהימה לגרום לי להרגיש שאני עושה מעבר למצופה אבל בו בזמן שאני מסוגלת ויכולה לעשות עוד מעבר לכך. הוא לימד אותי להעלות רעיונות ולחשוב מה עוד אפשר לשפר או לחקור, הכלים או היכולת יבואו עם האהבה למחקר. הכול תמיד נעשה בהתלהבות ובגובה העיניים. הוא מודל להשראה ולחיקוי: בידע העצום, בדחף לחקור ולגלות ובגישתו לחיים. אשל היה אחד האנשים הכי מלאי חיים שפגשתי. גם כאשר היה עסוק מאוד תמיד מצא זמן להקדיש לי ולעזור לי, מדי פעם לשלוח מייל "הנה מאמר מעניין שראיתי וחשבתי שיעניין אותך" והכל תוך ביחס כלפי לא כאל תלמידת תיכון אלא כשותפה למחקר.

 

הוא באמת היה מורה לחיים עבורי. הוא לימד אותי להתמודד עם תסכול כשהדברים לא הולכים כל כך בקלות או לוקחים יותר זמן מהמצופה. לדעת למצוא איזון בין הדחף לעבוד לבין לקחת הפסקה. לדעת להעריך את ההארות הקטנות שנופלות עליו פתאום ולהתמסר למה שמעניין ושאוהבים. מי כמוהו, פיזיקאי שהצליח בצורה יוצאת מן הכלל לבצע מחקרים פורצי דרך בתחומי הרפואה והביולוגיה, יותר מתאים ללמד כיצד לשלב בין העולמות? הרבה מהשקפת העולם הנוכחית שיש לי מושפעת מהדברים האלו שהוא לימד אותי. לא הייתי אותו אדם שאני כיום אלמלא העבודה עמו והדברים שהוא לימד אותי במהלכה.

 

אני לא אמשיך אותה בלעדיו, כי הוא עדיין חלק ממנה. כל חלק במחקר הנוכחי שלי וכל מחקר עתידי שיהיה לי אני חבה לו ויהיה מושפע ממנו. בפברואר האחרון אשל הזמין אותי לדבר בטקס פתיחת המחלקה ההיפרברית בביה"ח 'אסף הרופא' -  דוגמא נוספת לכמה שהוא תמיד נתן לי להרגיש משמעותית וחשובה למחקר ולאילו מקומות הוא אפשר לי להגיע. בטקס הזה הוא אמר, שהמחקר היום ממשיך להתפתח ושהגילויים הגדולים אולי לא יעשו בדורו, וישמרו לדור הבא. אני חושבת שאין דרך טובה יותר לחלוק לאדם מדהים זה כבוד מאשר להמשיך לעבוד, לחקור ולגלות בתחום. לא יהיה זה הכבוד האחרון שאחלוק לו, כי כמו שאמרתי, הוא כבר מזמן הדביק אותי בחיידק ההתלהבות של המחקר. אני מתכוונת להמשיך בתחום וכל הישג ראוי להיזקף לזכותו כי בלעדיו לא הייתי מגיעה אליו. מה שלימד אותי ימשיך להשפיע עליי וללוות אותי כל חיי ואני יכולה רק לקוות שאם אעבוד קשה מספיק, יום אחד אוכל לנסות ולהיות עבור מישהו אחר מה שאשל היה עבורי."

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
UI/UX Basch_Interactive